שיעור הבוקר נפתח היום במאמר של הרב"ש שמכיל ציטוט מספר הזוהר:

המשל הציורי הזה הופיע גם בעמ' הראשי באתר ובו האיור הנפלא של יעל ליאור.

קשה היה שלא ליצור ציפור אחת משלנו:)

החומרים: פלסטלינה לגוף, מנקי מקטרות צבעוניים לנוצות ומקור, כדורי קלקר לראש ועיניים זזות.

קיסם שיחבר את הראש עם הגוף ושני שיפודים עבים קצרים צבעוניים (שפעם קניתי בלי לדעת למה יועילו) שהפכו לרגליים.

חברה שידעה שאני אוספת גרוטאות נתנה לי לוחות קלקר שרצתה לזרוק והנה נהיה לנו בסיס מצויין.

את ראשי הקלקר צבענו בטושים וקישטנו

אנה כתבה בעצמה את מסר הכרוז שניזכר כולנו להתעורר "כי חכמת הקבלה עומדת לפניהם"

ונלי צבעה את מילות הפתיחה המעוררות "בוא וראה"

שתיהן עבדו בשמחה

נלי קראה כמו הציפור: בוא וראה! הבורא אוהב אותנו

ואנה אמרה שהיא אוהבת ללמוד.

בוקר של אור כהכנה מצוינת לכנס היום

שנתעורר כולנו לעולם נאור

ונקבל את התורה

את המשחק הבא מצאתי בחנות כלי כתיבה. זהו משחק לנסיעה המכיל אריזת פח ובתוכה אותיות מגנט.

כרגיל הוא עבר הסבה.. 🙂

על מדבקות לבנות כתבתי מספר מילים מתוך "אור ונקודה" והדבקתי על הלוח

כך שחלקן מתחברות זו לזו.

רוב האותיות שהיו שם התאימו בדיוק ולחלקן עשיתי "איפור" קל בעזרת טיפקס..

הבנות הוקסמו וזה אחד המשחקים הפופולריים במפגשים שלנו..

החוקים הם פשוטים: (כמובן שנשמח לשמוע את הוריאציות שלכם)

מפזרים את האותיות במסגרת שסביב המילים על הלוח.

כל אחד בתורו מניח אות מתוך הקופה על מילה בלוח.

כל פעם שמילה מושלמת אומרים את המשפט המצורף אליה מתוך "אור ונקודה"

כמובן שכשהמחשב ליד נעים לשמוע את הקריאה שלה מתוכו.

תהנו 🙂

ידעתי שהבוקר נתייחס לכנס בספרד.

אבל לא ידעתי איזה משל יתחבר לנו הפעם.

הבטתי באטלס במפה של ספרד.

צורת "כלי" הייתה בולטת מאוד.

"כלי לשפע" שאנחנו אוהבות לשיר ולרקוד – התבקש.

קראנו ושוחחנו על כך שהעבודה שלנו היא להכין את הכלי

ועם התקווה שבספרד יגיעו עם "דלי" נזכרנו שהיא חלק מאיתנו

ולהקיף את עצמנו בסביבה טובה – כתבי מקובלים – זו ההכנה שלנו 🙂

היצירה זרמה:

הפעם שילוב חומרים: קרפ ודבק, צבעי מים ומדבקות של צדפים…

כנס מחבר לכולנו!!

UNIDOS

בשיעור הבוקר של יום ו' אמר רב בחלק ג', "פתיחה כוללת לספר פנים מאירות ומסבירות":

"כל דבר שקורה כאן בעולם הזה, לא חשוב מה ומי, מדברים הכי גרועים, עד דברים הכי טובים, לכולם לכולם לכולם יש רק מקור אחד. מלמעלה יורד הכוח, ובעולם הזה מזמין פעולה. מחשבה. מעשה.

…ואפשר לדבר אחרת. שכל העולם עליון זה נקרא "עולם הפנימי" כמו שאנחנו אומרים "פנימיות התורה", "פנימיות הדבר". כל העולם העליון הוא נמצא בפנים ומבפנים מנהל את החומר. גם כך אפשר להגיד.

זה לא חשוב איך אנחנו נבטא את זה, אבל עולם שלנו זה עולם התוצאות".

מצאתי כמה קטעים המתייחסים לנושא:

המשל "למעלה ולמטה" גם מולחן

על קוביות עץ הדבקתי בדבק חם אותיות מסול.

הפוכות, כדי שיצאו ישרות על הדף.

את כתבי המקור קראנו במפגש.

הטקסטים לא פשוטים להבנה

אבל היצירה ממחישה בקלות.

אפשרות נוספת היא להכין עם הילדים את החותמת עצמה (תפוחי אדמה, למשל)

ולהמחיש את עבודת האדם.

אתמול בבוקר בשיעור שרב נתן לאחר חזרתו מאיטליה הוא הזכיר במילה את המשל "אבק המרפא" מאת בעל הסולם

הנמצא בספר "הלב מבין". גם דברי רב עליו מופיעים בספר, מומלץ.

אחרי שקראתי אותו נזכרתי עד כמה הוא מלא בדמיון והדגמה נפלאה למסר הלימוד ותפיסת המציאות.

החלטתי שנעבוד עליו יחד ונכין תיאטרון בובות.

אז הנה המשל והתוצאות 🙂

אֲבַק הַמַּרְפֵּא

משל של בעל הסולם מתוך מכתב בדף פ"ה בספר "פרי חכם – אגרות"

מֶלֶךְ גָּדוֹל,

טוֹב וּמֵטִיב,

אֲשֶר כֹּל מְגַמָּתוֹ הָיְתָה

רַק לְהַנּוֹת אֶת בְּנֵי מְדִינָתוֹ.

כִּי לֹא נִזְקַק

לְשוּם עֲבוֹדָה שֶיַּעַבְדוּהוּ.

אֶלָּא שֶכֹּל שְאִיפָתוֹ הָיְתָה

לְהֵטִיב עִם בְּנֵי מְדִינָתוֹ.

אֹמְנָם יָדַע שֶיֵּש מַדְרֵגוֹת

בִּמְקַבְּלֵי טוֹבָתוֹ,

בְּשִיעוּר אַהֲבָתָם אֵלָיו

וּבְמִידַּת הַכָּרַת עֶרֶךְ מַעֲלָתוֹ –

עָלָה בִּרְצוֹנוֹ

לְהַנּוֹת בְּשִיעוּר מוּפְלָג

אֶת הַכְּשֵרִים שֶבִּבְנֵי מְדִינָתוֹ

בְּיִּחוּד.

וְכֹל יֶתֶר הָעָם יִרְאוּ

שֶאֵין הַמֶּלֶךְ מְקַפֵּחַ שְכַר

הַמַּרְבִּים אַהֲבָה אֵלָיו,

אֶלָּא שֶמַּשְׂבִּיעַ אוֹתָם מִטּוּבוֹ

מִשֶּפַע הַתַּעֲנוּגִים אֲשֶר הֵכִין עֲבוּרָם,

וּבְנוֹסָף עַל הַתַּעֲנוּגִים

שֶנּוֹתֵן לָהֶם כְּיַד הַמֶּלֶךְ,

יֵש לָהֶם תַּעֲנוּג מְיוּחָד

בְּזֶה שֶמַּרְגִּישִים

שֶנִבְחָרִים הֵמָּה מֵעָם,

וְגַם זֶה רָצָה לִיתֵן לְאוֹהָבָיו.

וּכְדֵי לְהִשָּמֵר מֵהַתְּלוּנָה שֶל הָעָם,

שֶמָּא יְשַקְּרוּ בְּעַצְמָם,

אוֹ יַטְעוּ גַּם כֵּן אֶת עַצְמָם לוֹמָר:

"מְאוֹהֲבֵי הַמֶּלֶךְ הֵמָּה –

וְעִם כֹּל זֶה נִגְרַע שְכָרָם".

וּמֵחֲמַת שְלֵמוּתוֹ שֶל הַמֶּלֶךְ

נִשְמַר גַּם מִזֶּה,

וְעַל כֵּן חָשַב תַּחְבּוּלוֹת

לְהוֹצִיא מַחְשְבוֹתָיו

אֶל הַפּוֹעַל בִּשְלֵמוּתָם.

עַד שֶמָּצָא עֵצָה נִפְלָאָה:

נָתַן צָו לְכֹל בְּנֵי הַמְּדִינָה כּוּלָם,

אֶחָד לֹא יֶחְסַר

לָבוֹא לְשָנָה תְּמִימָה

אֶל עֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ.

וְיִחֵד מָקוֹם בְּהֵיכָלוֹ לְכָךְ.

וְהִתְנָה בְּפֵרוּש שֶאָסוּר

לַעֲבוֹד מִחוּץ לַמָּקוֹם הַמְּיוֹעָד,

כִּי פִּיגוּל הוּא,

וּבְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ לֹא יִרָצֶה.

וְהִנֶּה שְׂכָרָם אִתָּם בִּמְקוֹם פְּעוּלָתָם. 4

שֶהֵכִין לָהֶם סְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת

וְכֹל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם

בְּכֹל אֵימַת שֶרוֹצִים.

– וְאַחַר כִּכְלוֹת מוֹעֵד שְנַת הָעֲבוֹדָה,

אָז יִקַּח אֶת כּוּלָם

לְשוּלְחַן הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ,

וְיִהְיוּ מְרוֹאֵי פָּנָיו

הַיּוֹשְבִים רִאשוֹנָה בַּמַּלְכוּת.

וְהַכָּרוֹז הִתְפָּרְסֵם.

וְכוּלָם כְּאֶחָד בָּאוּ לְעִיר הַמֶּלֶךְ

הַמּוּקָפָה חַיִל וְחוֹמָה,

כִּי נִסְגְּרוּ שָם

בְּמֶשֶךְ הַשָּנָה הַנּוֹעָדָה,

וַתָחֵל הָעֲבוֹדָה.

סְבוּרִים הָיוּ שֶהַמֶּלֶךְ הֵכִין

מַשְגִּיחִים עַל אוֹפֶן עֲבוֹדָתָם,

לָדַעַת מִי עוֹבְדוֹ וּמִי לֹא עוֹבְדוֹ.

– אֹמְנָם הַמֶּלֶךְ הִסְתַּתֵּר,

וְאֵין שוּם הַשְגָּחָה,

וְאִיש הַיָּשָר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

כָּךְ נִרְאָה הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם.

וְלֹא יָדְעוּ מֵהַהַמְּצָאָה הַנִּפְלָאָה

אֲשֶר נָתַן מִין אָבָק רָע

בְּמַעֲדָנִים וּמִגְדָּנוֹת.

וּכְנֶגְדוֹ נָתַן אֲבַק מַרְפֵא

בַּבַּיִת שֶל הָעֲבוֹדָה.

וּבַזֶּה הִתְבָרְרָה הַהַשְגָּחָה מֵעַצְמָהּ.

כִּי אוֹהָבָיו וְנֶאֱמַנָּיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

אַף עַל פִּי שֶרָאוּ

שֶאֵין הַשְגָּחָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

מִכֹּל מָקוֹם

מֵחֲמַת אַהֲבָתָם הַנֶּאֱמָנָה,

שָמְרוּ מִצְוַות הַמֶּלֶךְ בְּדִקְדּוּק,

וְעָשוּ כֹּל עֲבוֹדָתָם

כְּפִי הַמּוּטָל עֲלֵיהֶם.

וְגַם דִּיְיקוּ לַעֲבוֹד

בַּמָּקוֹם הַמְּיוֹעָד לְכָךְ דַּוְוקָא.

וּמִמֵּילָא שָאֲבוּ לְתוֹךְ גּוּפָם

אֶת אֲבַק הַמַּרְפֵּא.

וְגַם כַּאֲשֵר הִגִּיעַ זְמַן הָאֲכִילָה –

טָעֲמוּ אֶת הַמִּגְדָּנוֹת וְהַמַּעֲדָנִים.

וְהָיָה בָּהֵם אֶלֶף טְעָמִים,

מְעוֹדָם לֹא הִשִּׂיגוּ טְעָמִים כָּאֵלוּ

וְלֹא הִרְגִּישוּ מְתִיקוּת כָּזאֹת.

וְעַל כֵּן

הָיוּ מְהַלְּלִים וּמְשַבְּחִים

אֶת הַמֶּלֶךְ מְאֹד.

כְּי עַל שוּלְחַן הַמֶּלֶךְ

הַנַּעֲלֶה עַל כֹּל שְבָחִים

הֵמָּה אוֹכְלִים!

אֲבָל הַשְּפֵלִים,

שֶאֵינָם מְבִינִים כְּלָל

בְּחִינַת מַעֲלָה בַּמֶּלֶךְ,

שֶרָאוּי מִשּוּם זֶה לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ

בְּאַהֲבָה מְסוּרָה וְנֶאֱמָנָה.

כֵּיוָן שֶרָאוּ שֶאֵין הַשְגָּחָה –

לֹא שָמְרוּ אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי.

זִלְזְלוּ בַּמָּקוֹם הַמְּיוֹעָד לַעֲבוֹדָה,

וְכֹל אֶחָד עָבַד עֲבוֹדָתוֹ

. בַּמָּקוֹם שֶנִרְאָה לוֹ בְּמִגְרְשֵי הַמֶּלֶךְ

וּכְשֶהִגִּיעַ זְמַן הַאֲכִילָה,

כֵּיוָן שֶטָּעֲמוּ אֶת הַמִגְדָּנוֹת –

נִתְמַלָּא חֵיכָם טַעַם מָר,

מֵחֲמַת הָאָבָק 8 הנזכר.

וַיְחָרְפוּ וַיְבַזּוּ אֶת הַמֶּלֶךְ

וְשוּלְחָנוֹ הַבַּזּוּי

אֲשֶר הֵכִין לָהֶם לְשָׂכָר

חֶלֶף טִרְחָתָם.

וְהוּחְזַק הַמֶּלֶךְ אֶצְלָם

לְשַקְרָן גָּדוֹל שֶאֵין כְּמוֹתוֹ.

אֲשֶר בִּמְקוֹם מַעֲדָנִים וּמַחְמַדֵּי עוֹלָם –

נָתַן לָהֶם מְרוֹרוֹת וּמְלוּחוֹת כָּאֵלּוּ.

וְכֵיוָן שֶכֵּן,

הִתְחִילוּ לְהַמְצִיא לָהֶם

מִינֵי מְזוֹנוֹת מִמִּגְרַש הָעִיר.

לִשְבּוֹר רְעָבָם.

וְאָז

"מִשְנֶה שִבְרוֹן שִבְרָם" –

כִּי עֲבוֹדָתָם נִתְרַבָּה פִּי שְנַיִם.

וְלֹא יָדְעוּ הַחֶמְדָּה שֶבְּשוּלְחַן הַמֶּלֶךְ

הַמָּצוּי לְעֵינֵיהֶם.

הכנת תאטרון בובות למשל של בעל הסולם "אבק המרפא"

מֶלֶךְ גָּדוֹל, טוֹב וּמֵטִיב

וְהַכָּרוֹז הִתְפָּרְסֵם.

וְכוּלָם כְּאֶחָד בָּאוּ לְעִיר הַמֶּלֶךְ

וְכוּלָם כְּאֶחָד בָּאוּ לְעִיר הַמֶּלֶךְ

אֲשֶר נָתַן מִין אָבָק רָע בְּמַעֲדָנִים וּמִגְדָּנוֹת.

וּכְנֶגְדוֹ נָתַן אֲבַק מַרְפֵא בַּבַּיִת שֶל הָעֲבוֹדָה.

וְהָיָה בָּהֵם אֶלֶף טְעָמִים...נִתְמַלָּא חֵיכָם טַעַם מָר

במפגש הבוקר שרנו כרגיל שירים מכתבי מקור. נלי רצתה שנשיר לה שיר יום הולדת. אנה ספרה שזה לא נעים לבובה שלה וניסינו להבין למה. גילינו שיותר נעים לחגוג איחוד בין כולם, הולדת מדרגת חיבור חדשה, "כמו בכנס" אנה אמרה. כמובן שזה הוביל אותנו לשיחה על כנס איטליה.

הבאנו את הגלובוס והאטלס כדי לראות איפה ממוקמת איטליה וזה הוליד שאלות ומחשבות על העולם. היה מעניין לראות את מבנה השכבות של כדור הארץ…

אז נוצרה היצירה להיום: בעזרת דף פרגמנט העתקנו את איטליה ומיקמנו את רומא. רצינו לצייר את כוונותינו סביבה בעזרת גירי פסטל רכים. במקביל שוחחנו על כך שזה לא באמת משנה איפה במציאות שאנו רואים נפגשים. ושבלימוד שלנו אנחנו מגלים את החיבור הפנימי בינינו.

מילותיו של הרב"ש נראו מתאימות:

(הופתענו לראות את אלמנט ה"המגף" נמצא גם באיטליה וגם באיור :))

את הפאזלים הקטנים האלו (12 חלקים) קניתי פעם בשוק בתל אביב.

הם הגיעו 4 בקופסא אחת ב 10 ₪ או משהו כזה.

במסגרת הסבת המשחקים בבית למְפַתְחִים באמת, גם הפאזלים עברו "טיפול".

ישנם דפי A4 שהם מדבקה לבנה. שנים כאלה על הפאזל עושים את העבודה.

רשמתי את המשל הנבחר וקישטתי (כמובן אפשר לתת לילדים לעשות הכל)

ואז עברתי עם סכין יפאני דק והפרדתי בין החלקים.

לאלה שבחרתי יש לחן שהמצאנו,

אז ההרכבה תמיד מלווה בשירה נעימה…

במשחק הבא ניתן להשקיע יותר מבחינת עיצוב ואטרקטיביות.
אבל גם כך הוא מהנה ולימודי.
אני בחרתי 11 אותיות כפולות. כל אות נרשמה בארטליין על חצי כרטיסיית מפל.
(ניתן לקנות כרטיסיות מוכנות בחנויות כלי כתיבה) על צידה השני הדבקנו מדבקה לבנה מעוטרת.
גם את המשחק הזה ניתן להכניס לנרתיק קטן ולקחת לטיולים, המתנה במסעדה וכד'.
נדמה לי שהוא תרם רבות לידיעת האותיות של נלי בת ה3 🙂 מי ששכח: כל משתתף בתורו מרים 2 קלפים.
אם הם זהים – זה זוג. ואם לא – מחזירם הפוכים.
כדי למנוע תחרות אנחנו בוחרים משתי האפשרויות הבאות:
כל זוג שאיתרנו חוזר לקופה המשותפת.
או שכל זוג נמסר לאחד מהשמשתתפים לפי סדר הישיבה.
ניתן כמובן לשדרג את המשחק ולהוסיף את המילה המתאימה לאות מתוך "אור ונקודה"
ואף לאתגר את המשתתפים ולשאול עם כל זוג, מי זוכר את המשפט שלו מהספר?
ואם המחשב בסביבה, אפשר להנות מהקשבה לאות…
אם יש לכם עוד רעיונות, נשמח לשמוע 🙂

את רקמת האותיות התחלנו כבר לפני מספר חודשים ואנו מתקדמות בכל פעם עוד צעד.

את הבוקר פתחו הבנות ברקמה עוד לפני הארוחה וחשבתי שהגיע הזמן לשתף בַּכֵּיף.

את הבד אני קונה בחנות בדים ושמו בפי העם "בד ערבי".

(אם מישהו יודע את השם הנכון, אשמח לפרסמו)

גזרתי ממנו ריבועים בגודל 20 ס"מ על 20 ס"מ. את השוליים קיפלתי והידקתי בתפר ידני פשוט.

והעתקתי על הריבועים אותיות מתוך שבלונות קנויות. (כמובן שניתן לאלתר כיד הדמיון הטובה)

הבנות רקמו על סימון העיפרון בחוטי רקמה צבעוניים.

ולאחר מכן "מִלאו" בחרוזים, פיאטים ובדים. אני השתמשתי גם בבדים שונים למילוי האותיות כדי שניתן יהיה למשש ולחוש מרקמים שונים.

ניתן ליצור מהריבועים שטיח לתלייה בחדר או ספרון בד.

בזמן הרקמה, מומלץ להאזין לשירים מתוך כתבי המקור או לדיסק "משלי מקובלים" 🙂

יסוד לבניין

מתוך מאמר רב"ש "מהו היסוד שהקדושה נכנית עליו"

בְּבִנְיָן גַּשְׁמִי אָנוּ רוֹאִים,
שֶׁכּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת בִּנְיָן,
צָרִיךְ מִקּוֹדֶם לַחְפּוֹר יְסוֹד.
וְעַל הַיְסוֹד הוּא בּוֹנֶה אֶת הַבִּנְיָן.

וּבַחֲפִירַת הַיְסוֹד רוֹאִים,
שֶׁיֵּשׁ לְהַבְחִין בֵּין
אִם צְרִיכִים לִבְנוֹת בִּנְיָן
שֶׁל קוֹמָה אַחַת,
כְּלוֹמַר רַק קוֹמַת קַרְקַע,
אוֹ שֶׁרוֹצִים לִבְנוֹת בִּנְיָן רָב קוֹמוֹת.

זאת אוֹמֶרֶת, לְפִי גּוֹבַהּ הַקּוֹמוֹת,
בַּשִּׁיעוּר הַזֶּה צְרִיכָה לִהְיוֹת
חֲפִירַת הַיְסוֹד בַּקַּרְקַע.

וְלא בְּפַעַם אַחַת חוֹפְרִים אֶת הַיְסוֹד,
אֶלָּא כּל יוֹם בּוֹנִים אֶת הַיְסוֹד,
בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיְסוֹד יוֹתֵר בָּעוֹמֶק.
וְאָז יְכוֹלִים לִבְנוֹת בִּנְיָן גָּבוֹהַּ.

וְהַסֵּדֶר הַזֶּה נוֹהֵג גַּם בְּרוּחָנִיּוּת.
שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לִבְנוֹת
בִּנְיָן שֶׁל קוֹמַת קַרְקַע,
אֵין הוּא צָרִיךְ לַחֲפּוֹר כּל כָּךְ בָּעוֹמֶק.
אֶלָּא גַּם אִם הוּא חוֹפֵר קְצָת
הוּא יָכוֹל לִבְנוֹת אֶת הַבִּנְיָן שֶׁלּוֹ.

וּמַהִי חֲפִירָה בְּרוּחָנִיּוּת?
הָיִינוּ, חִיסָּרוֹן,
שֶׁחוֹפְרִים חִיסָּרוֹן בַּלֵּב.
כִּי לֵב נִקְרָא "רָצוֹן",
וְרָצוֹן נִקְרָא "אֶרֶץ" אוֹ "קַרְקַע".

המשל הזה הופיע בדף הראשי באתר ואז שמעתי אותו בשיעור הבוקר של יום שישי.

קראנו אותו במפגש הבוקר. מתוך השיחה עליו היה נעים לראות עד כמה הוא מעביר את המסר של העבודה הרוחנית בצורה פשוטה וציורית.

ניגשנו לשולחן העבודה והתחלנו לחשוב על חומרים מתאימים ליצירה.

היסודות שלנו היו מקלות קרטיב צבעוניים.

ולבני הבניין היו גזרי נייר יפני (שישב כשנה בארון ללא שימוש ראוי).

הצלם שלנו (עומרי, האבא, שראוי לתת לו כרדיט על מראה האתר) היה בשבת במרכז בני ברוך עם קבוצת ערבה. לכן הפעם, רק תוצרים 😉

יצירה על פי משל "יסוד לבניין" של רב"ש

יצירה על פי משל "יסוד לבניין" של רב"ש

את החרוזים האלה ניתן למצוא בחנויות "הכל בדולר" למיניהן.
על כל חרוז כותבים בטוש חזק אות מכל צדדיו.
ואז ניגשים למשימת ההשחלה לפי הסדר. 🙂

יצירת שרשרת אותיות

את המשחק הבא הכינה קבוצת ערבה לכנס ביוטבתה.
(הוא ביקר גם בגליל-גולן וחזר דרומה..)
זהו משחק לקוראים אך גם חברים או בני משפחה יכולים לעזור 🙂

יש להכין: מסלול התקדמות, אנחנו עשינו "שבלולי" אבל כיד הדמיון הטובה. יש לשבץ מדי כמה צעדים ציורי ספר. קלפים עליהם מודפסים משלים, ואיורים של אותם המשלים סביב המסלול מוצמדים בסקוץ' כדי לאפשר החלפה כשרוצים.
מהלך המשחק: כל משתתף זורק בתורו את הקוביה ומתקדם במסלול לפי מה שהיא מראה. כאשר הוא מגיע לציור של ספר, הוא מוציא קלף מהקופה. הוא קורא את המשל וכל המשתתפים צריכים לזהות איזה איור מתאים. ניתן לשוחח על כל משל, וגם לשיר אותו אם הוא מולחן. למסלול אין משמעות לכשעצמו ומי שמגיע לסופו יכול לשוב חזרה..

הבוקר למשל, אחרי מספר תורות, החלטנו לוותר על הקוביה ורק לשלוף קלפים ולהתאימם. נהנינו גם כך 🙂

במפגש הבוקר כל אחת מהבנות בחרה משל אותו נקריא במפגש.

נלי בחרה את "אני וחברי" ואנה את "עני ועשיר". שניהם מתוך "גיבורי הלב".

(מעניין להתייחס למילה הראשונה של שם המשל וההבדל באות הראשונה המשנה את המשמעות)

את "אני וחברי" ניגנתי והבנות רקדו ושרו. את "עני ועשיר" קראנו ושוחחנו. שיערנו שהעשיר הוא הבורא, טוב ומיטיב ונותן ללא יראה והעני הוא הרצון לקבל שבנו שמתקשה לתת. חשבנו גם שבגלל שאנחנו לומדים את החכמה המופלאה הזאת גם אנחנו מרגישים עשירים ומלאים. בעקר כשקוראים בכתבי מקובלים 🙂

לעבודת היצירה לאנה היה רעיון לעבוד עם בדים. ובאמת הרבה זמן לא הדבקנו.

יצאה לנו עבודה מהנה, יצירתית ומכוונת. מומלץ…

עני ועשיר- מתוך ספר זוהר לעם

הֶעָנִי
אֵינוֹ דוֹמֶה
לֶעָשִיר.

הֶעָנִי
צָרִיך לִשְמוֹר
עַל שֶלוֹ,

מִפְּנֵי
שֶבְּנֵי אָדָם
אֵינָם יְרֵאִים
מִלְהִתְגָרוֹת בּוֹ.

הֶעָשִיר
אֵינוֹ שוֹמֵר
עַל שֶלוֹ,

מִשוּם
שֶהַכּל יְרֵאִים
לְהִתְגָרוֹת בּוֹ.

בשיעור הבוקר של ערב חג הפסח רב נתן תאורים ציוריים למשלו של האר"י על איתור הרצונות הניתנים לתיקון, אותם המשיל לזהב אשר קשה למוצאו באדמה. את הכנת הקניידלך למרק הפכנו לחלק מהמשל כשניפוי קמח המצה הפך לחיפוש הזהב באמצעות חרוזים שהחבאנו בו.

הצלחנו לאתר כמה ניצוצות.

והכנו דף עבודה על האות נ' ניצוץ בשתי רמות.

כדי להכיר את האותיות באמצעות משחק מהנה לקחתי לוחות דומינו ישן, (אפשר גם לחתוך פוליגל/קאפה למלבנים קטנים)

ועל כל חצי הדבקתי מדבקה של אות (מתוך דפי מדבקות צבעוניות של אותיות, ניתן למצוא בכל חנות כלי כתיבה).

לוח דומינו אחד מכיל גם "דאבל", את אותה אות פעמיים. סה"כ כל אות מופיעה 6 או 7 פעמים וניתן לבחור רק כ 8 אותיות אותן רוצים להפנים אצל הילדים ולשנות כשמתחשק לאותיות אחרות.

אנחנו משחקים כך שכל משתתף לוקח בתחילה 3 לוחות אליו, פותחים אחד מהקופה ואז מי שיש לו לוח מתאים – מניח בהתאם. אם אין- לוקחים מהקופה והתור עובר.

את המשחק אנחנו אוהבים לשחק בכל הזדמנות בבית אך אפשר גם לקחת אותו לטיולים או אפילו למסעדה וכשממתינים לאוכל – משחקים, לומדים ונהנים

על אותו עקרון של משחק הדומינו אותיות, על קלפי משחק אחר שלא היה בשימוש (וכנ"ל ניתן עם חומרים קנויים), הכנתי "דומינו מילים".

הפעם כל מילה מופיעה פעמיים בלבד ויש 14 מילים סה"כ. אך כל אימא יכולה לבחור את המינון המתאים לה ולילדיה.

תמיד עדיף להתחיל בקטן וידידותי ולהוסיף בהדרגה. מכיוון שכאן הכרטיסים גדולים יותר הכמות קטנה. אך, שוב, היופי הוא שניתן לעשות זאת בהתאמה אישית.